מנוף, מעוף או משקולת – שלושת המ"מים
בין העיסוקים השונים לבין הנבירה וההתעמקות שלהם בנבכי הפייסבוק, קורה שאנחנו מצליחים לחטוף שיחה של ממש עם הילדים וממש לדבר איתם על ענייני עבודה. זה אמנם נדיר לתפוס אותם מחוץ לרשת, אבל קורה. לאחרונה, בעקבות הכותרות בעיתונים על הלוואות, תספורות והסדרי חוב במשק של שועי הארץ או סתם עסקים וחברות, התגלגל בביתנו דיון על מבנה והרכב ההון של עסק או הפירמה, לאמור, כמה ואיך מתפלג ההון בין הון עצמי (כסף שבעל העסק "הביא מהבית") לבין הון ממקורות זרים – הלוואות ומימון שהעסק גייס ומשתמש בהם.
היחס בין ההון העצמי להון ממקורות זרים
מנוף או משקולת לא צריך להיות בנקאים או בעלי ניסיון בשוק ההון, ואפילו לא לשמש יועץ עסקי לחברות, על מנת להבין אינטואיטיבית על מה אני מדבר: על היחס בין ההון העצמי שהשקעתם בעסק לבין ההון שלוויתם או גייסתם ממקורות זרים והשפעתו על התשואה. יש קורלציה.
יש יחס ישר. ככל שמרכיב ההון החיצוני גבוה יותר, התשואה על ההון העצמי שהשקעתם גבוהה יותר והפוך.
עצת הילדים
כיוון שהבנים שלי יותר חכמים ממני ולומדים דברים יותר מסובכים (משפטים ורפואה), הם הגיעו למסקנה שכדאי ללמקסם את ההון הזר (ההון ממקורות חיצוניים), ובכך להגדיל את התשואה.
דוגמא: נניח שיש לנו 200 ₪ הון עצמי, כסף שלנו בג'ארה, ואנו נדרשים להשקעה של 200 ₪ בעסק או בחברה שאנו מקימים או מפעילים באופן שוטף. אפשרות אחת היא להשתמש ב- 200 ₪ מכספנו, ללא כל הלוואה, ואפשרות אחרת היא להשקיע מחצית נניח, 100 ₪ וללוות 100 מהבנק, בריבית של 8% לשנה.
אם הרווח שלנו בתום שנה יהיה בסך של 20 שקלים, והשקענו אך ורק מכספנו, התשואה תהיה 10% על ההון, אך במידה והחלטנו לאמץ את האפשרות האחרת, לווינו 100 ₪ מהבנק או מקרן לעסקים אפילו, הרי שהרווח שלנו יקטן ב- 6 שקלים לערך (בדוגמא שלעיל: שיעור מס של 25% ), כך שהוא יעמוד על 14 שקלים, וכיון שהשקענו ממקורות ההון העצמי שלנו 100 שקלים התשואה תהייה 14%.
בז'ארגון המקצועי אנו קוראים לזה מינוף. מינוף של ההון או מינוף של העסק.
שני צדדים למנוף
כשמתבוננים בעסק דרך עיניים של תרגיל מתמטי בעולם של מדעים מדוייקים – זה באמת נראה פשוט מאוד. כאשר הכל זורם למישרין, ואפשר לבנות על תזרים מזומנים קבוע, המודל עובד מצוין ויש לנו מנוף נפלא. אבל ניהול עסק הוא לא מדע מדוייק. לא ניתן לבנות בעסק על התגשמות מלאה של הציפיות. הסביבה העסקית דינאמית, משתנה ולא צפויה. כשחלים שינויים לא צפויים לרעתנו, לא רק שההון החיצוני אינו מהווה יותר גורם ממנף, אלא שהוא הופך לריחיים על צוואר העסק. מנוף או משקולת – זאת השאלה. כמדומני, שבימים אלה לכולם ברורה התשובה, ולא רק לאלה שנמצאים תחת איום של מאסר מיידי, אם לא יצליחו לגייס בתוך 24 שעות 189 אלף ₪.
עצת המבוגרים והמנוסים
בצוק העיתים, המשקולת מכבידה מאוד, וכל מי שמינפו את עצמם לדעת, יודעים שכאשר הסביבה העסקית משתנה או משהו משתבש, המנוף המפורסם, הופך כל השקעה "צופנת סוד ותשואה" למעיקה ולנטל כלכלי כבד.
בפגישות ייעוץ עסקי ועבודה עם לקוחות, ולאחר ניתוח מבנה ההון והמקורות של העסק או החברה, אנו מציעים למנף בזהירות את ההון, אך באגרסיביות גדולה את המכירות, את הצלצול בקופה, את שורת ההכנסות. תשואה טובה יותר על ההון היא לפעמים עניין של שיווק נכון ולא של הון ממקורות חיצוניים.
נכון, לעיתים זה גם יותר קשה, אך התשואה ביחס לסיכון, הרבה יותר גדולה. לעיתים, במסגרת של ייעוץ שיווקי, צריך לגבש תוכנית מכירות ותגמול חכמה יותר לסוכני השטח, לעיתים זה דורש תוכנית אגרסיבית של לקוח מביא לקוח ולעיתים זה דורש פיתוח ערוץ מכירות חדש או נישה חדשה, ואפילו קטנה, שיכולה להיות משמעותית ביותר לעסק קטן או בינוני ולהגדיל את הכנסותיו במהירות.
אז למרות שרוממות המינוף מתגלגלת על הלשון בכל ההטיות האפשריות, וזה גם נשמע נורא חכם ומתוחכם – מוטב להתחיל במינוף של המכירות וההכנסות, ורק אחר כך לעבור בזהירות לטיפול בהון ממקורות חיצוניים.