במהלך פגישות העבודה שלי, אני נחשף לא פעם ולא מעט לעולם הערכי שבו מתנהלים עסקים שונים. שירותי ייעוץ עסקי הניתנים לעסקים בתחומים שונים ולבעלי עסקים בגילאים שונים, רמות השכלה שונות וסביבה עסקית משתנה, מעלים בי בכל פעם מחדש את המחשבה על ערכים בניהול.
חזון, מקצועיות וקצת ענווה אלו הם שלושה פרמטרים המשפיעים על אופיו של עסק. לאן העסק צועד, אילו אמצעים ושיטות פעולה יקדמו את העסק למטרותיו, ומהי התרבות הארגונית שתלווה את פעילותו – אלו הנגזרות של פרמטרים אלו.
שלושת הפרמטרים הללו הקובעים כיצד יתנהל העסק שלכם צריכים להיות מרכיב חשוב ומרכזי בהנהגת העסק או החברה. מי שצריך להפנים אותם בראש וראשונה אלו בעלי העסק ומנהליו, משום שהם צריכים לפעול על פיהם, לאכוף ולהקרין אותם כלפי מטה: להנחילם לעובדים שלכם, זוטר כבכיר, מהטלפנית או פקידת הקבלה, דרך אנשי השירות והמכירות ועד למנהל הכספים או מנהל הפיתוח העסקי.
ענווה לא עומדת בסתירה למנהיגות – להיפך!
חזון ומקצועיות נראים לכל מנהל ובעל עסק כמובנים מאליהם, לפחות בתיאוריה. ענווה ממש לא. לעיתים, בשיח העסקי, אני שומע בסאבטקסט את החשש כי אם לא נפגין את האני, ייגרע כוחנו, ייפגמו סמכותנו ומעמדנו כבעלים בעסק או מנהלים בכירים, ולא היא.
ענווה אינה עומדת בסתירה לאמביציה או שאפתנות, לרצון לפתח ולהשיג יותר, ואינה מבטלת או מייצרת פיחות בעמדתכם. לצד גילויי ענווה כשצריך, אתם יכולים להמשיך להיות אסרטיביים במידה, ולעמוד על דעתכם כאשר אתם מאמינים וחושבים שזו הדרך וזהו הכיוון העסקי אליו יש להפנות את ההגאים.
ענווה היא הדרך להבין, שהסביבה העסקית משתנה תדיר, והודאות היחידה הקיימת היא אי הוודאות. היא הפנמה והכרה בכך שלא הכל אנחנו יודעים, וודאי שלא הכי טוב. שלעיתים אנחנו יכולים ללמוד מאיש השטח בקצה הפירמידה יותר מאשר מהמנהלים הבכירים ביותר, שכמעט ולא יוצאים לשטח, אלא נותרים מעונבים בכיסאותיהם המרופדים. ענווה היא כמו עיקרון בסיסי של ניהול השקעות, הכלל הבסיסי של "פיזור סיכונים", היא ההכרה בכך שהאחר מרחיב את מפתח שדה הראייה שלנו, את זווית הכיסוי. ייעוץ עסקי – להחליף את העניבה בענווה
להחליף את העניבה בענווה
אם במטווחי אש וירי לוקחים זווית ביטחון, כאן בדיוק ההיפך, תקבלו זווית רחבה עוד יותר, שיתכן שתחפוף גזרות מסויימות בשדה הראייה שלכם, תאיר את אותם תובנות שאתם כבר יודעים, עם זאת, כשתקשיבו היטב ותאמצו ערך זה של הענווה, מהעובדים, מהקולגות, מאנשי מקצוע ויועצים, תקבלו הבלחות של אור לכיוונים שלא ראיתם, הארות שיניעו לעבר רעיון למנוע צמיחה חדש בעסק, לנישה חדשה של לקוחות שלא חשבתם עליה, לספקנות בנתון שהוא בתוכנית העסקית שלכם, או סתם טעות בדוחות הניתוח שלכם. זוהי ענווה.
אז מה עושים. קודם כל, להפנים. ובשלוש מילים, להבין, להפנים וליישם. למחוק את הדיסקט מדעות קדומות, מגאווה ודעה קדומה. לגלות נחישות ולעצב את ההתנהלות שלנו.
בשבוע שעבר, נפגשנו עם זוג יזמים המבקשים להקים רשת בתחום בו יש להם ידע רב וניסיון, אך חסרים להם הידע והכלים בתחום הפיננסי, תוכנית עסקית סדורה, מקורות מימון, תזרים מזומנים, הלוואות וכיוצא באלה. אחרי החלפת מילות נימוסים הם אמרו:"אנו רוצים ללכת באופן מובנה ומסודר, אנחנו מבינים שלא הכל אנחנו יודעים. אנחנו מזהים שגיאות שברור לנו שאם נלך בעקבותיהם, נגלה מאחוריהם את חטא הגאווה, ואידך זיל גמור". התרשמתי. הם לא אחרי משבר או הפסד כספי, ולא צריכים בדחיפות הגדלת מסגרת האשראי בבנק, או פריסת הלוואות. הם לפני ובזה כוחם. מכאן יכולה לבוא רק קפיצת מדרגה בעסק.
בעסקים כמו ברפואה: לוקחים חוות דעת נוספת
זו אינה חולשה, לקבל חוות דעת נוספת, ייעוץ עסקי או עצה שיווקית, זוהי עוצמה. ההחלטה הרי בסוף היא שלכם.
נשאלתי כבר כמה פעמים, מה יש לי "בארגז הכלים", מה למדתי, ממה התרשמתי. מתפקידים שביצעתי בעברי אני יודע לספר שאחת התכונות החשובות ביותר למנכ"ל טוב היא קצת צניעות. היא מולידה יכולת הקשבה בישיבות הנהלה שבועיות ובכלל, הגם שלעיתים ברור היה כשמש שהדובר "לא בכיוון וממש לא לעניין". מלבד נימוס, הייתה ההפנמה, שאולי יצוץ משהו, שזווית הראייה הרחבה רק תעשה לו טוב ופעמים רבות היא עשתה. אני מציע לאמץ גישה זו בניהול.
