הכל על הערכת שווי

מהי הערכת שווי ומדוע אנחנו צריכים אותה?

כאשר מתייחסים לתוצאותיה של הערכת שווי, נזרקת לחלל האוויר התבטאות הנאמרת בחצי חיוך, כי השאלה היא מי הזמין אותה. להתבטאות זו יש דווקא אחיזה במציאות. במהלך שנות עבודתנו, נתקלנו לא אחת בהערכות שווי שבעבר התקבלו, אם גם בהרמת גבה, וכיום הן נראות מופרכות וההבדל ביניהן הוא הגורם המזמין.

עם זאת, הערכת שווי, גם אם אינה אובייקטיבית, משמשת עוגן עובדתי כדי לקבל אומדן ראשוני לגבי כדאיות עיסקה, בין אם מדובר ברכישת חברה, במיזוג פעילויות או בהנפקה לציבור, ומטרתה לספק חוות דעת על הערך הראוי וההוגן, או שווי כלכלי של הנכסים וההתחייבויות, שחלקם אנו רואים בעין וחלקם בלתי מוחשיים כמו ידע או מוניטין.

למה משמשת הערכת שווי?

חשוב להדגיש כי הערכת השווי אשר נסמכת על איפיון הסביבה העיסקית, על המוצרים, צינורות השיווק, תימחור המוצרים והרווחיות, מתחרים, הזדמנויות ואיומים, אינה רק אומדן שווי אלא כלי לשימוש הבעלים של העסק או החברה, ומתווה מצויין לנתיב בו יש ללכת.

הערכת השווי של נכס מסויים יכולה להסתמך על הסכום שבו ניתן לרכוש או למכור את הנכס במסגרת עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון. (דוגמא להערכת שווי כזו היא הערכת שמאי למחירם של נכסי נדל"ן).

הערכת שווי – 3 גישות

1. גישת השוק

בהתאם לגישה זו, השווי ההוגן מתחשב במחירים ששולמו לאחרונה תמורת נכסים דומים, וכפי שציינו הדוגמה האינטואיטיבית שכולנו נתקלנו בה היא שמאות לנכס נדל"ן על בסיס עיסקאות דומות שנעשו באותו איזור לנכסים דומים. 

2. גישת ההכנסה

גישה זו אומדת את זרמי התקבולים הצפויים מהנכס, ולכן חשיבות רבה טמונה באומדן הפוטנציאל העתידי של התקבולים, הסיכונים הטמונים בהתממשות התחזיות, שיעור הריבית של היוון תזרימי המזומנים נטו, על פי שיעורי התשואה המקובלים בשוק. 

3. גישת העלות

בגישה זו אנו בוחנים מהי העלות וגובה ההשקעה בייצורם של נכסים אילו, בדומה לערך קימום בביטוח שחלקנו מכירים, ולאחר שניכינו את הפחת, אותו רכיב המבטא את השחיקה, בלאי והתיישנות של הנכס אם נרצה לרכוש חדש.

נכסים בלתי מוחשיים בעסק

דוגמאות לנכסים העומדים בתנאים להכרה כנכסים בלתי מוחשיים, על פי התקינה החשבונאית, בלא קשר למוניטין ששוויו ראוי למאמר נפרד:

  • מאגר לקוחות קיים של העסק או הפירמה.
  • מותג, סימנים מסחריים, שמות מסחר והקניין הרוחני הקשור אליהם.
  • הסכמים וחוזים מסחריים שאינם רגילים, למשל, הסכם ארוך טווח עם קניין גדול מחו"ל.
  • הסכמי אי-תחרות.

לסיכום, אנו חייבים להביט על הערכת שווי בעיניים זהירות, לזכור כי היא תמיד מבוססת לא רק על מספרים ודאיים אלא גם על אומדנים הצפויים להגשים עצמם בעתיד, על סיכוני השוק, תפעוליים, משפטיים ופיננסיים, ועל הגישה המתאימה ביותר לאומדן אותו נכס.

ומה היתה הערכת השווי של בית המשפט העליון?

ראוי לציין, כי מורכבות סוגיית הערכת השווי של חברות נדונה בחודש אוגוסט (2012 ) בבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון חככו בדעתם מה הם הכללים שצריך להחיל על חישוב שוויין ההוגן של מניות הנסחרות בבורסה, כאשר בעל השליטה רוכש בכפייה את מניותיה של החברה, ואנו מוצאים עצמנו בניגוד עניינים קוהרנטי, מצד אחד יש להעריך בשווי ראוי את שווין של המניות כדי להבטיח שבעלי המיעוט לא יקופחו ובעל השליטה לא ינצל את כוחו מעצם היותו בעל שליטה, מאידך, הערכת שווי מופקעת פוגעת בבעל השליטה שעשוי להדרש לשלם מחיר מופקע.

בית המשפט נדרש להכריע מהי השיטה והגישה הנכונה להעריך את שוויה של חברה, ולקבוע מהו "שווי הוגן" של מניותיה? ברוב קולות קיבל בית המשפט את גישתו של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, כי יש לאמץ את השיטה בה אנו מהוונים את תזרימי המזומנים הידועים בגין נכסיה של החברה, וכן את זרם התקבולים הצפוי להתקבל מהשקעותיה ונכסיה בעתיד, שיטת DCF (discounted cash flow), אשר משקפת גישה מודרנית הצופה פני עתיד.

לדעתו, אין להתחשב רק בנתוני העבר, אלא גם ברווחים העתידיים, לאמור, לא להסתכל על הערך הנכסי נטו של החברה, לא לאמוד את שווי החברה בהתאם לעסקאות אחרות שנעשו בשווקים דומים בין קונה מרצון למוכר מרצון, אלא לשקול עבר והווה.

מעוניינים שאצור עמכם קשר?
קידום אתרים קידום אתרים