אשראי ללא בטחונות – לשיר "סולו" בבנק

כל בעל עסק שמח לגלות שהוא סוליסט בפלח הלקוחות שלהם הוא משווק, בתחום השירות או במוצר. להיות יחיד ומיוחד זה תמיד כיף. גם בבנק. אשראי סולו מעיד כי יש לכם יכולת החזר, מעיד על תזרים מזומנים חיובי, מעיד על אמון שהבנק נותן בכם, בעסק או בחברה ובאופן ההתנהלות העיסקית שלכם, ולכן הוא נותן לכם חלק מהאשראי או כולו "סולו", ללא ביטחונות קשים, הוא סומך עליכם ועל ההתנהלות העסקית שלכם.

 

הכי חשוב: אמון עם הבנק (בתמונה: באן קי מון)

בנק אמון ׁׁׁ(:

כמשרד ייעוץ עסקי ותיק, אנחנו מקפידים לומר ללקוחות, כי מערכת היחסים עם הבנק חייבת להתנהל ביושר, תוך שמירה על רמת אמינות גבוהה. עם הבנק מתנהלים בשקיפות מלאה, באופן מדוייק ובהתאם לסיכומים והחלטות. אמון היא מילת המפתח, והמפתח לקבלת אשראי סולו, הוא קודם כל אמון. חשוב להבין, הבנק רואה לנגד עיניו הזדמנות לעשות עסקים, זה הרי תחום עיסוקו, לקבל פיקדונות מלקוח א', בין אם הוא לקוח פרטי ובין אם הוא גוף מוסדי גדול (בתימחור שונה כמובן) ולתת אשראי ללקוח בצד השני. אך לצד הרצון להעניק אשראי ולהרוויח, חשוב לבנק לבדוק את הסיכון ואת רמת החשיפה. לכן ככול שהאשראי סולו גבוה יותר, הסיכון גדול יותר.

צד הלקוח – מינימום שעבוד

בעוד הבנק מודאג באשר לחוסנו הכלכלי של נוטל ההלוואה ומעוניין בבטוחות, שאיפתו של הלקוח, הלווה ממנו, לרתק מינימום של ביטחונות קשים. הכי נוח לו לתת שיעבוד שלילי בשלב ראשון ובשלב שני שיעבוד שוטף כללי, כשחלק מן הסכום נותר בפיקדון נזיל. זה בדיוק הרעיון העומד מאחורי קרן בערבות המדינה. החלק הארי של הכסף ניתן כמימון סולו ללקוח, בעוד 25% נותרים כפיקדון. במקרה זה, נוטלת על עצמה המדינה סיכון על מנת לסייע לפיתוחם של עסקים או לגשר על פערי מימון ולהניע את גלגלי הצמיחה של המשק.

 

 

לבכות כל הדרך (עם ובגלל הבנק)

לעיתים, גם לבנקים יש "רגשות", ובינם לבין הבנקים האחרים של הלקוח, יש "קנאת סופרים", שאינה מרבה גמישות מימונית, ומקשה על לקוח שמנהל את עסקיו בכמה בנקים. כאשר הבנק חש כי הוא נמצא בנחיתות ביחס לבנק אחר ביחס ליכולת גביית החוב, והחברה או הלקוח לא חתומים על שש"כ (שעבוד שוטף כללי), הוא עלול לדרוש כי הלקוח יחתום לפחות על "שיעבוד שלילי", דהיינו: אכן אני הבנק מוותר על שיעבוד שוטף כללי, אך, למצער, אני דורש שלא ליצור שעבודים על נכסי החברה ו/או זכויותיה בבנק אחר. זו דרכו של הבנק להבטיח שאם יתערער, חלילה, מצבו הפיננסי של הלקוח, יוכל הבנק לרדת לנכסי החברה ולא יהיה נחות ביכולת שלו לגבות את החוב, בהיותו המממן של החברה.

כך, למשל, בפגישה שקיימתי על תקן יועץ עסקי של חברה פלונית, טען הבנק כי בעוד הוא המממן המרכזי של אותה חברה, הרי בטחונותיו נמוכים יחסית לבנק אחר עימו עובד הלקוח. על מנת לקבל הלוואה דרש הבנק מהלקוח לחתום על שיעבוד שלילי.

איך מחשבים מימון סולו?

יש להבין כי מימון סולו כולל את כל האובליגו, לרבות אשראי בחשבון האישי. כך, לדוגמא, אם ללקוח מסגרת אשראי של 40 אלף ש"ח, ומסגרת כרטיסי אשראי של 40 אלף ש"ח, סך של 80 אלף יתווסף לשאר ההתחייבויות שיש לו כלפי הבנק (האובליגו) והסכום שהבנק יממן סולו, יהיה אותו סכום של אובליגו, פחות סך הביטחונות.

מכאן ברור גם עד כמה חשובה הבדיקה של חישוב שיעור הביטחונות של הלקוח. למשל, הבנק יכול להעריך באופן שונה צ'קים המופקדים בחשבון במסגרת ניכיונות ולגזור מכך שיעור שונה של בטחונות. פיזור גדול של צ'קים בסכומים קטנים, הרי אינו דומה למספר צ'קים קטן בסכומים גבוהים. דין צ'קים של לקוחות גדולים עם איתנות פיננסית, אינו דומה לדין צ'קים של בעלי עסקים קטנים. לכן, שיעור הבטחונות יכול לנוע מ-50% ועד 90%, תלוי בלקוח, בסכום ובפיזור הסיכונים.

בהקשר זה, חשוב לדעת שכאשר מדובר בקבוצת חברות, הבנק יסתכל על כלל הקבוצה, ויבחן את סך הבטוחות שהיא יכולה להעמיד. אם בחברה אחת יש לקבוצה בטחונות טובים ובאחרת אין לה כלל, שיעור המימון סולו שיעמיד לרשותה הבנק יתחשב בכך שהחברות נשלטות על ידי אותם בעלים.

מעוניינים שאצור עמכם קשר?
קידום אתרים קידום אתרים